האשה שאיתי

במקור "La Mujer Que Yo Quiero" של חואן מנואל סראט (1971), השיר מדבר על אישה שמסמלת עבור הדובר את כל מה שהחיים יכולים להציע – אהבה טהורה, חום ותחושת שלמות. הוא מתאר כיצד היא אינה מקיימת את הציפיות של הוריו, אך היא אמיתית ועמוקה יותר מכל, והוא מוותר על חברים, כלבים, משחקים וכולי רק למען היא.
בגרסתו העברית של דוד ברוזה (1983), שהייתה תרגום של יהונתן גפן, השיר הפך לאחד הלהיטים הגדולים של התקופה, אך עורר גם מחלוקת בשל השימוש במילה "זיונים" שהוסתרה ברדיו. למרות זאת, המסר המרכזי נשאר – אהבה שמאתגרת נורמות ומסוגלת לשנות את החיים.

השיר "האישה שאיתי", נכתב והולחן על ידי חואן מנואל סראט בשנת 1971 ונקרא במקור "האישה שאני אוהב" (מספרדית:" La Mujer Que Yo Quiero "). השיר עוסק באישה שפוגש דובר השיר ומתאהב בה למורת רוחם של הוריו, ואשר משנה את חייו.~בשנת 1983, כשהוא מצולק נפשית מחוויותיו במלחמת לבנון הראשונה (שהתרחשה שנה לפני כן), ביקש המוזיקאי דוייד ברוזה לייצר אלבום עברי של שירים ספרדיים שאהב. הוא פנה לחברו יהונתן גפן והציג לו תרגום מילולי של השיר, וביקש ממנו לערוך אותו לכדי שיר אהבה ברוח השיר המקורי. בצירוף שמונה שירים נוספים, שאחד מהם - "רומבה", הוא שיר מקורי שיצר בשיתוף עם גפן, הוציא ברוזה אלבום באותה השנה, שנקרא על שם השיר הזה. ~האלבום, שזכה להצלחה ענקית ונחשב לבעל צליל ייחודי בנוף המוסיקלי הישראלי של אותן השנים, הביא את הקריירה של ברוזה לשיאים חדשים, ואף גרם לכותב השיר המקורי להגיע לסיבוב הופעות בישראל. השיר, שנחשב לאחד המפורסמים ביותר של ברוזה, עורר סערה ציבורית עם פרסומו מפני שכלל את המילה "זיונים", שנחשבה בוטה מידי עבור שירים שהושמעו ברדיו. המילה עברה צנזורה בגרסת הרדיו שלה, ובמקומה הופיע זמזום צורם, והדבר עורר תשומת לב רבה ודיון ציבורי בנוגע לטוהר הלשון של שירי רוק המושמעים ברדיו הציבורי.