צועקים על אהבה

את הנסיכה, את עם הכתר, העצמה
גרה בארמון בין שומרי הדיכאון
חיה לבדך ואף אחד לא לצדך
את לבדך

אני מהכפר, עובד קשה, דמי ניגר
את כל רכושי אני לובש כאן על עצמי
את הנסיכה, ואת בכייך אני אשמע
גם אם בלחישה

חושך כבר ירד, אני נשבר ומנסה
אלייך מתגנב, אלייך כי לבי כואב
נסיכה שלי, האהבה הרגה אותי
הם הורגים אותי

את הנסיכה, את עם הכתר, העצמה
גרה בארמון בין שומרי, בין שומרי הדיכאון
שמכרסם את החושים, הם קשים
החיים שלי נופלים לתוך תהום בלעדייך
היום, אני לבד, רוצה לקחת את כל מה שאנשים אמרו לי לא לקחת
ואני צועק, ושר, כמו ששאנן סטריט אמר שזוהר שר