עונות

בחורף הרחוב ריק ורטוב
רק אנו יחידים פה במטר
שרים את זה השיר ולנו טוב
כי כל טיפה כנשיקה, על הצוואר.

ואחר כך בא האביב ואור
מאיר את השמים הרחבים
והפרחים, שרים לנו מזמור
על האביב אשר נולד, לאוהבים.

אך גם עם בוא הקיץ שם בגן
השיר בין שפתותינו כענב
כשראשך לצוארי נשען
כמו תפוח הנושק את הענף.

ואז מגיע סתיו וציפורים
הרחק בעננים הן מפליגות
ושנינו לפרידה מהן עוברים
בין הכבישים כמו בין דגלים על הגגות.

וזה השיר איננו מסתיים
כי שוב מגיע חורף שוב גשמים
ושוב אביב וקיץ סתיו דומם
עונות חולפות אך נשארים האוהבים.