המשורר

המשורר הנערץ
הוא נסיך וגם פוחלץ
הוא יודע לשורר
כמו זמיר ואף יותר

הוא אורים וגם תומים
גם אם לא כולו תמים
מוצא פיו – גילוי האור
כל מילה – זהב טהור

הוא לוגם טיפה מרה
ופוסק: זה טוב זה רע
מצוטט הכי הכי
גם בצחוק וגם בבכי

ומקפיד, חף כמו שה
איזה רושם הוא עושה
מי כמוהו מי – ומי
הוא ממש בין-לאומי

הכבוד רודף אותו –
הוא נאנח – עד יום מותו

אויה, רוש ולענה
זה כתוב מרוב קנאה
כי הוא בכיר והוא ראשון
שנתן לדור לשון.