מילות השיר
היא כל כך מסובכת
כותבת ספרים במיטה
היא כל כך מסובכת
שמזמן היא עזבה את ביתה
היא כל כך מסובכת
לובשת תמיד שחור
עוד לפני שהיא הולכת
כבר אין לה לאן לחזור, לאן לחזור
היא כל כך מסובכת
רואה רק הצגת חצות
היא כל כך מסובכת
מסתירה רגליים יפות
היא כל כך מסובכת
החליפה את שמה פעמיים
(היא כל כך מסובכת)
כש היא הולכת
היא לא נכנסת למים
מי צריך אותם, אומרת,
זה בא והולך
אך בלילות הקרים היא יודעת
שזה הולך ומסתבך
מסתבך והולך והולך
כותבת ספרים במיטה
היא כל כך מסובכת
שמזמן היא עזבה את ביתה
היא כל כך מסובכת
לובשת תמיד שחור
עוד לפני שהיא הולכת
כבר אין לה לאן לחזור, לאן לחזור
היא כל כך מסובכת
רואה רק הצגת חצות
היא כל כך מסובכת
מסתירה רגליים יפות
היא כל כך מסובכת
החליפה את שמה פעמיים
(היא כל כך מסובכת)
כש היא הולכת
היא לא נכנסת למים
מי צריך אותם, אומרת,
זה בא והולך
אך בלילות הקרים היא יודעת
שזה הולך ומסתבך
מסתבך והולך והולך
להאזנה ולצפייה
עוד על השיר
גרה בשינקין הוא פזמון שכתב יאיר לפיד והלחין רמי קלינשטיין, בביצוע להקת מנגו. לפיד כתב את השיר ב-1989, בעת שהתגורר ברחוב שינקין בתל אביב, והוא מתאר דמות סטריאוטיפית של תושבת הרחוב: "לובשת תמיד שחור", "שותה בקפה תמר", "רוצה לעשות סרט קצר" ויותר מכל, "מסובכת". לימים ציין לפיד כי נשים רבות באזור חשבו שהשיר נכתב עליהן, אך למעשה "ההיא שגרה בשינקין הייתה סיכום של כל אלה שגרו שם או שהסתובבו שם בתקופה ההיא, כשזה היה רחוב עם תמימות ואמנות, ובחורות שלבושות בשמלות שחורות". המשפט "אך בלילות הקרים היא יודעת שזה הולך ומסתבך" הוא התייחסות ל"שיר ערב", שירו של נתן זך, שנועדה ללעוג לדמות המתוארת בשיר על כך שהיא רואה עצמה כמשוררת. [מתוך ויקיפדיה]
השיר הזה עדיין בתהליך פענוח — המשמעות והסיפור יופיעו כאן בקרוב. 🎼