שלום

הפזמון "שלום" נוצר על ידי המשורר שמואל (שמוליק) פישר והמלחין הנרי גולד (צבי זהבי) בשנת 1945, במטרה לשיר ליפה ירקוני, שהייתה אז נערה צעירה. ההשראה לשיר נבעה מרגע הפרידה של יוסי גוסטין, בעלה הראשון של יפה, שהצטרף לבריגדה; המשפחה ולוי ירקוני נסעו לתחנת הרכבת ברחובות כדי להיפרד, והכלבה גוליבר הייתה נוכחת באותו רגע, מה שהשפיע על תיאור האווירה במילים.

הקלטה ראשונה של "שלום" בוצעה בשנת 1949 על ידי פרדי דורה, חברו של פישר בתיאטרון "לי‑לה‑לו", והפכה להצלחה מיידית בקרב קהל הריקודים הסלוניים של תקופת מלחמת השחרור. למרות שהשיר נכתב עבור יפה ירקוני, היא עצמה הפכה לביצועה הידוע, והפזמון נחשב עד היום כסמל לתקווה ולשוב בשלום, עם ניואנסים של פרידה, געגועים ותחושת בית.

"שלום" (שמוכר גם כ-"טנגו שלום") הוא פזמון שהולחן בשנת 1945 עבור הזמרת יפה ירקוני והוקלט לראשונה בשנת 1949 בביצועו של הזמר והבדרן פרדי דורה. שמואל (שמוליק) פישר שכתב את המילים והנרי גולד (צבי זהבי בשמו המעוברת) שהלחין את השיר הכירו את הזמרת יפה ירקוני כנערה וכתבו עבורה את השירים "שלום" ו-"ארצנו הקטנטונת". שמוליק פישר היה שחקן תיאטרון בתיאטרון "לי-לה-לו" שהיה מורכב מיצירותיהם של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי, והנריק גולד שהיגר לישראל מברית המועצות כשלוש שנים לפני כתיבת השיר.~על כתיבת השיר אמרה יפה ירקוני בראיון בשנת 1986: "שמואל פישר והנרי גולד-זהבי היו מבאי בית הקפה "צליל" שניהלה אמה של יפה בגבעתיים. כשבעלה הראשון של יפה - יוסי גוסטין - התגייס לבריגדה, נסעו כל בני המשפחה ללוותו לתחנת הרכבת ברחובות. על הרכבת הזאת ועל הפרידה הזאת נכתב השיר "שלום". הכלב גוליבר הוא כלבה של יפה בעת ההיא".~למרות ההצלחה של הביצוע בהופעותיה של יפה ירקוני, היה זה פרדי דורה, חברו של שמוליק פישר לתיאטרון "לי-לה-לו" שהקליט ראשון את השיר. על כך סיפר אבי תדמור לאתר "זמרשת": "בשנת 1949 יצא השיר "שלום" בביצוע פרדי דורה, בתקליט של חברת "שירנו" והפך ללהיט בקהל צמא לרקודים סלוניים, שלאחר מלחמת השחרור. חברה מתחרה "קול-ציון" הוציאה מיד תקליט בביצועה של בתיה קלוגר, שעד היום אין רמז לזהותה.