ביום מסה

במילותיו של משה טבנקין, "ביום מסה" משקף את הכאב והזעזוע של קיבוץ המאוחד שהסכים לתוכנית אלון ולחלוקת הארץ אחרי מלחמת ששת‑הימים. השיר מציג מסע של אדם אל "מחוז אין בו חפץ" – מקום חסר אבן, ענף, פחם, לחם, אש ומים, שבו נשאר רק אפר. הדימויים של מדבר ריק ובלתי ניתן למגורים משקפים את תחושת הבגידה באידיאולוגיה הקיבוצית ובערכי האבות, ובמיוחד את הפגיעה האישית של טבנקין באביו יצחק, שהיה סמל למחויבות האדמתית והקיבוצית. כך, השיר מהווה קריאה נואשת לזיכרון ולשימור הערכים שנשכחו במערכה הפוליטית.

השיר יצא לאור באלבומו הראשון של מתי כספי משנת 1974. השיר מתאר מצב קשה ומייאש בו דרכו של האדם בוגדת בו ומובילה אותו אל מקום בו לא ניתן לחיות.~משה טבנקין כתב את מילות השיר בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 כתגובה על החלטה של הקיבוץ המאוחד להסכים לתוכנית אלון, ולחלוקת הארץ אחרי מלחמת ששת-הימים. הוא התנגד להחלטה הזאת, וראה בה בגידה בו ובאידיאולוגיה של התנועה הקיבוצית. זאת היתה גם פגיעה אישית באבא שלו, יצחק טבנקין, איש ארץ-ישראל השלמה, ומי שגם היה אבי תנועת הקיבוץ המאוחד.