זן נדיר

הפזמון "זן נדיר" נכתב על ידי מאיר גולדברג והוקלט לראשונה באלבומו החמישי של קורין אלאל, שגם שם הוא נקרא "זן נדיר" (1992). האלבום, שנוצר בשיתוף עם יהודית רביץ, קיבל סגנון מוזיקלי וטקסטואלי ייחודי והפך לשיר מצליח שהגיע למקום התשיעי במצעד השנתי של רשת ג' בשנת 1992.
המלל מתאר קבוצה של אנשים החבואים בפחד ובבושה, נצמדים לקירות הבית וחופרים מקלטים שמסתיימים בטבייה – מטאפורה לחיפוש אחר בטחון שמוביל לעוד יותר חוסר יציבות. חלק מהפרשנויות מקשרות את השיר לחוויית הקהילה הלהט"בית, רואים בו ביטוי של חיפוש עצמי ושחרור מהגבלות חברתיות, אם כי מקור ההשראה המדויק נותר פתוח.

"זן נדיר" הוא פזמון שהוקלט לראשונה לאלבומה החמישי של קורין אלאל שנקרא גם הוא "זן נדיר" ויצא ב1992. האלבום הזה היה חזרה לעבודה מחודשת עם יהודית רביץ, דבר שהכתיב גם את הסגנון המוזיקלי וגם את הטקסטים בהם השתמשו באלבום. את המילים לשיר כתב מאיר גולדברג, הפזמונאי ששיתף הכי הרבה פעולה עם אלאל. השיר זכה להצלחה מסחררת והגיע למקום התשיעי במצעד השנתי של רשת ג' בשנת התשנ"ב.~השיר מתאר קבוצה כלשהי של אנשים שנמצאים תחת פחד ובושה, נצמדים לקירות הבתים וחופרים מקלטים. המילים "כל יבשה היא ספינה שטובעת כשחופרים מקלטים" אומרות שבעצם גם חפירת המקלטים לא מועילה ויכולה להטביע את מי שעושה את זה, כלומר גם ההתחבאות בפחד יכולה להטביע את מי שנמצא בו. בקריאה הזאת הפזמון "אנחנו זן נדיר, ציפור משונה" הוא דווקא שלילי, בניגוד למה שרגילים לקרוא אותו כיום. הוא מבטא צורה שלילית של זן נדיר, כזה שעסוק רק בהישרדות ולא חושב קדימה.~שאלת ההשראה של השיר נותרה פתוחה עד היום אבל חלק מהפרשנויות מקשרות את השיר לקהילה הלהט"בית. גם קורין אלאל וגם יהודית רביץ שהפיקה לה את האלבום משתייכות לקהילה זו והפרשנות הזאת לשיר רואה כאן מעין חיפוש עצמי ורצון להשתחרר ולגלות לעולם את דבר הנטייה המינית. בשנים האחרונות השיר הפך להיות חלק בלתי נפרד מפסקול הקהילה הגאה.