ענן

במילותיו הפשוטות והציוריות, "ענן" מציג שני ליווי‑נופים – ענן ועננת – החולפים מעל ביתו של המשורר על הר הכרמל. המסע שלהם, שמתחיל במקומו המוכר של הכרמל וממשיך אל באר שבע, קינרת, ירדן ואף ים המלח, משקף רצון לחקור, לגלות ולחיות ברוח של חופש בלתי נלאה. הצבעים – לבן, תכלת וזהב – מדגישים את היופי והזוהר של הרגעים המרחפים, בעוד המילים "ללכת, ללכת ולא לעמוד" מדגישות את הדחף המתמשך להמשיך הלאה. כך, השיר חוגג את הזרימה הטבעית של החיים, את השאיפה אל אופק רחב ובלתי מוגבל.

השיר הולחן בשנת 1962.