קוק בצהריים

ב'קוק בצהריים' של החברים של נטאשה, מתוארת דמותו של הפי וקסמן – דרן רדיו פיראטי שמוביל את תכנית 'רדיו בלה בלה'. דרך מילותיו הוא משדר מרד נגד מוסדות – פשיסטים, פוליטיקאים, חולי הגה – ומשתמש בקוקאין כ'הרגל' שמאפשר לו להמשיך לדבר ולהעביר את המסר. השיר משלב ביקורת חברתית עם תחושת כוח והצלחה אישית, כאשר הפי מתגאה בכך ש"שדד את זכות הדיבור" והפך לגיבור המחתרת של העיר. במקביל, הוא מציג את השימוש בסמים כקונפליקט פנימי: הרגל שלילי שמסייע לו להישאר פעיל במרחב השידור.