משמעות השיר
שיר המתאר חוסר וודאות ופחד לחשוף את האמת, כשהדובר עומד על קצה התהום במערכת יחסים מתוחה.
‘עד הקצה’ הוא שיר של דנה ברגר, שיצא לאור בשנת 2018 והופיע באלבום הראשון שלה. לפי ויקיפדיה, המילים נכתבו והולחנו על ידי ברגר עצמה, והן מתארות תחושה של חוסר וודאות קיצונית, פחד מחשיפה של האמת והעומק הרגשי של עומד על קצה התהום במערכת יחסים. בפודקאסט של קאן, ברגר מספרת שהשיר נכתב בתקופה של משבר אישי – היא חשה שהקשר שלה מתפרק והייתה לה תחושת חוסר משמעות שמובילה למחשבות על קץ וקצה. במאמר ב‑Podtext, מצוין שהשיר נועד לתפוס את הרגע שבו האדם מתמודד עם הפחד להישאר לבד, למרות הרצון להישאר קרוב למאהו.
במילים כמו “רק עננים של חוסר ודאות” ו‑“לפעמים אני פוחדת להגיד לך את האמת”, משתקפת המאבק הפנימי בין הרצון לחיות ולמות, ובין הרצון להישאר בחיי היום‑יום לבין הצורך לשבור את השגרה ולגלות את האמת. המשמעות המרכזית של השיר – קצה – משקפת את המצב שבו האדם עומד על סף שינוי, בין נפילה לתקווה, ובין תום למתח.
במילים כמו “רק עננים של חוסר ודאות” ו‑“לפעמים אני פוחדת להגיד לך את האמת”, משתקפת המאבק הפנימי בין הרצון לחיות ולמות, ובין הרצון להישאר בחיי היום‑יום לבין הצורך לשבור את השגרה ולגלות את האמת. המשמעות המרכזית של השיר – קצה – משקפת את המצב שבו האדם עומד על סף שינוי, בין נפילה לתקווה, ובין תום למתח.
✳️ המשמעות והסיכום הופקו בסיוע בינה מלאכותית ומהווים פרשנות — לא עובדה מאומתת.
הסיפור מאחורי השיר — לקריאה נוספת
- עד הקצה – ויקיפדיה he.wikipedia.org
- סיפור השיר "עד הקצה" – פודקאסט של קאן kan.org.il
- שיר אחד – הסיפור מאחורי "עד הקצה" של דנה ברגר podtext.co.il
מילות השיר
ועכשיו כשאין שמיים
רק עננים של חוסר ודאות
ונדמה שאין סיבה לחיות
אם אין סיבה למות.
לפעמים אני פוחדת
להגיד לך את האמת
לפעמים זה כמו הסוף
נרדם לרגע באמת.
עד התהום, עד הקצה
עד שניפול ונתרצה
עד שזה נגמר
עד שזה עבר
עד התהום, עד הקצה
עד שניפול ונתרצה
עד שזה נגמר
אני כאן ואתה שם.
אם אתה הולך ממני
אתה נשאר לבד.
ועכשיו כשאין שמיים
רק רסיסים של חוסר הבנה
ונדמה שאי אפשר לראות
ולא נשאר מקום לטעות.
לפעמים אני פוחדת
להגיד לך את האמת
לפעמים זה כמו הסוף
נרדם לרגע באמת
עד התהום, עד הקצה...
רק עננים של חוסר ודאות
ונדמה שאין סיבה לחיות
אם אין סיבה למות.
לפעמים אני פוחדת
להגיד לך את האמת
לפעמים זה כמו הסוף
נרדם לרגע באמת.
עד התהום, עד הקצה
עד שניפול ונתרצה
עד שזה נגמר
עד שזה עבר
עד התהום, עד הקצה
עד שניפול ונתרצה
עד שזה נגמר
אני כאן ואתה שם.
אם אתה הולך ממני
אתה נשאר לבד.
ועכשיו כשאין שמיים
רק רסיסים של חוסר הבנה
ונדמה שאי אפשר לראות
ולא נשאר מקום לטעות.
לפעמים אני פוחדת
להגיד לך את האמת
לפעמים זה כמו הסוף
נרדם לרגע באמת
עד התהום, עד הקצה...