עד סוף הקיץ

במילותיו של אהוד מנור, "עד סוף הקיץ" מציג את המתח שבין הרצון להתקרב – כתף לכתף, עיניים שמחכות – לבין תחושת האובדן והרחוקה של הבית. הדובר מתאר רגעים קצרים של חיבור, כמו מבט שנראה ברגע של שמש, אך הוא נשאר תלוי ב"אמץ הרחוב" שמפריד ומקשה על ההגשמה.

הפזמון חוזר על השאלה "מה עוד יכולתי לבקש?" ומדגיש את הפשטות של משאלת הלב – חזרה למקום של שייכות ובית, אפילו אם רק לרגע. השיר, שנכתב עבור הסרט "שתי דפיקות לב" והולחן על ידי מישה סגל, משקף את האווירה של קיץ מתקרב לסיומו, שבו הזיכרונות והתקוות מתערבבים עם תחושת העומק של הרחוב והחיפוש אחרי משמעות.

השיר נכתב על ידי אהוד מנור עבור הסרט "שתי דפיקות לב" (1972) והולחן ע"י מישה סגל.