תנו לי לשתות

הדובר מתאר לילה שבו דמות נשית מתרחצת באור ירח, כשכוכבים נדבקים לשערה והגיטרה מנגנת אקורד נקי. במקביל הוא מבקש "תנו לי לשתות, לברוח, לשכוח את עיני אהובתי" – קריאה למפלט, אולי דרך משקה, שמאפשרת לו להתנתק מהזיכרון הכואב של אהבה שאבדה. עם בוא השחר, הציפורים נשתקות והאקורד עדיין נשאר נקי, מה שמדגיש את תחושת הריקנות והצורך במפלט. לפי פרשנות של "כנסיית השכל", השיר משקף תחושת חיפוש אחר שחרור – השתייה משמשת כמטאפורה למפלט זמני, והאקורד הנקי מסמל תקווה לשקט פנימי שמתחיל רק עם עליית השחר.