מילות השיר
עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה
כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה
ולא הבדילו בין מחר, שלשום ואמש,
היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש
אך דבר אחד הוסכם,
אם עקשן הבן אדם,
אין סיכוי, אין פיצוי,
זה מה שקרה.
מאז עברו הרבה גשרים מעל המים
וכבר הספיקו להמציא ת'צהריים.
עוד לא ידעו הם על הגלובוס מה צורה לו,
אם מרובע הוא, אם עגול, או איך שבא לו.
אך דבר אחד ידעו,
ואת זה מיד קבעו,
אם סירבה - אין תקווה,
זה מה שקרה.
היום תמצא שהנושא לכל ויכוח
הוא מה בא קודם - הביצה או התפוח,
אחד אומר שנגמרים לו השמיים
כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים.
אולי בכל זאת נסתדר,
היא תרצה אז נתגבר,
היא מנעה כל גישה,
זה מה שקרה כש...
כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה
ולא הבדילו בין מחר, שלשום ואמש,
היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש
אך דבר אחד הוסכם,
אם עקשן הבן אדם,
אין סיכוי, אין פיצוי,
זה מה שקרה.
מאז עברו הרבה גשרים מעל המים
וכבר הספיקו להמציא ת'צהריים.
עוד לא ידעו הם על הגלובוס מה צורה לו,
אם מרובע הוא, אם עגול, או איך שבא לו.
אך דבר אחד ידעו,
ואת זה מיד קבעו,
אם סירבה - אין תקווה,
זה מה שקרה.
היום תמצא שהנושא לכל ויכוח
הוא מה בא קודם - הביצה או התפוח,
אחד אומר שנגמרים לו השמיים
כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים.
אולי בכל זאת נסתדר,
היא תרצה אז נתגבר,
היא מנעה כל גישה,
זה מה שקרה כש...
להאזנה ולצפייה
עוד על השיר
כוורת ייצגה עם השיר את ישראל בתחרות האירוויזיון של שנת 1974. השיר הגיע למקום השביעי בתחרות, ונכלל מאוחר יותר באלבומה השני של הלהקה, "פוגי בפיתה". השיר זכה להצלחה רבה, ונבחר כ"שיר השנה" במצעד השנתי תשל"ד (1974). היה זה השיר השני ברציפות של כוורת שזכה בתואר. [מתוך פזמונט]
השיר הזה עדיין בתהליך פענוח — המשמעות והסיפור יופיעו כאן בקרוב. 🎼