אין עוד יום

באלבום "אין עוד יום" (1991), המשך ישיר של "דרך ארץ", גידי גוב משלב קולות של כותבים ולחנים שונים ליצירת פזמון שמזכיר את סוף הקיץ והמעבר לעונת הסתיו. המילים מתארות רחובות סתיויים, רוח ערב שמפזרת שלכת, ועננים של מלחמה המתקרבים ברעם, בעוד ענן לבן יחיד מחפש סימן לקשת – סמל של תקווה ברגע של חשכה. השיר נכתב בתקופה של האינתיפאדה הראשונה, והאווירה של חוסר אופטימיות והמתח החברתי משתקפת במוזיקה ובמילים. גרסת רון שובל משנת 2002, שהוצגה במצעד גלי צה"ל, חידשה את השיר והפכה אותו לסמל של משבר ותקווה במצבי חירום של החברה הישראלית.

"אין עוד יום" הוא פזמון שהוקלט לראשונה לאלבומו של הזמר גידי גוב שיצא בשנת 1991 ונקרא באותו השם. האלבום "אין עוד יום" נחשב לאחד האלבומים הגדולים והמצליחים בקריירה של גידי גוב, אם לא הגדול שביניהם. האלבום היה למעשה המשך ישיר של אלבום האולפן הקודם שלו, "דרך ארץ" שיצא ארבע שנים לפני כן. המגוון הגדול של הכותבים באלבום זה היה חריג גם ביחס לרוב אלבומיו של גוב ויצרה שילוב מעניין של כותבים ולחנים.~השיר "אין עוד יום" מדבר על תחושה של סוף שמקושר גם לסוף הקיץ. השיר מדבר על "משהו אפל וקר" שמתחיל לקרות. חוסר האופטימיות בשיר שנכתב והולחן על ידי צוף פילוסוף, הבסיסט של להקת "תיסלם" יכול להיות קשור לאווירה במדינת ישראל שחוותה באותם ימים את מאורעות האינתיפאדה הראשונה. מאז שיצא השיר הוא זוהה עם מצבי משבר בחברה הישראלית ובימים כאלה מושמע תכופות ברדיו.~"אין עוד יום" לא נשלח לרדיו כסינגל בגרסתו המקורית אותה ביצע גידי גוב. בסוף שנת 2002 הקליט הזמר רון שובל גרסה משלו לשיר עבור המצעד השנתי לשנת תשס"ב של תחנת הרדיו גלי צה"ל. השיר בגרסתו של רון שובל זכה להצלחה אדירה והגיע למקום ה-17 במצעד השנתי בשנה שאחרי של רשת ג'. גם גרסה זאת הושפעה מהאווירה הציבורית הקשה עם שיאה של האינתיפאדה השנייה באותה השנה.