ולא היה בינינו אלא זוהר

ולא היה בינינו אלא זוהר הוא שיר שחיברה המשוררת לאה גולדברג, הלחין דני ליטני ועיבד אלברט פיאמנטה. השיר התפרסם לראשונה בביצוע צילה דגן והופיע באלבום הבכורה שלה.במאי 1970 צעד השיר במצעד הפזמונים השבועי של הגל הקל (לימים רשת ב') והגיע בשיאו למקום העשירי במצעד. השיר הופיע לראשונה בעיתון משמר בשנת 1944 כחלק ממחזור הסונטים "שירי אהבה מספר עתיק". בנוסף, השירים קובצו ב"במוקדם ובמאוחר". השיר עוסק באהבה נכזבת שתחילתה במפגש רומנטי ושזורים בו מטאפורות ודימויים רבים. המושג "זוהר" משמש תחליף בוהק, נוצץ ומסתורי יותר למילה אור, כזוהר הצפון או ספר הזוהר, בדומה לשיר "זוהר" שחיבר חיים נחמן ביאליק. מבנה השיר הוא סונטה באורך ארבע עשרה שורות. שני הבתים הראשונים מכילים 4 שורות כל אחד ושני האחרונים מכילים 3 שורות כל אחד. [מתוך ויקיפדיה]