משירי ארץ אהבתי
בביצוע Chava Alberstein · מילים: לאה גולדברג
המהות במילה אחתגעגועים
ובשתי מיליםגעגועים לבית
משמעות השיר
השיר "מכורה שלי" מתוך מחזור "משירי ארץ אהבתי" של לאה גולדברג מתאר את מחזורי התקווה והסבל של נודדת אירופאית, בין תקופות של אביב, קיץ וגשם, ומביע געגועים למולדת – ליטא או ארץ ישראל. השיר הפך לשיר פופולרי בביצוע של חוה אלברשטיין, ובשנת 2018 שרית חדד ביצעה אותו בטקס הדלקת המשואות, מה שהוביל לדיון על משמעותו הגאוגרפית.
ב‑1951 שלחה לאה גולדברג לאברהם שלונסקי את מחזור השירים "משירי ארץ אהבתי" שפורסם בכתבה "אורלוגין"; השיר הראשון בו הוא "מכורה שלי". השיר נכתב בתקופה של גלגול נודדים אחרי מלחמת העולם הראשונה, כאשר משפחתה של גולדברג נדדה מריבונות ליטא, ארץ הגשום שהוזכר ביומה של 1929. הוא מתאר שבעה ימים של אביב, קיץ, חורף, חג ושמחה, לצד מצבי עוני, רעב וחוסר בית למלך ולמלכה, ומביע רצון לשמור את הזיכרון של הארץ האהובה. ב‑1970 הלחינה חוה אלברשטיין את השיר, תיארה אותו כשיר אישי וצבאי, וב‑2018 שרית חדד ביצעה אותו בטקס הדלקת המשואות, מה שהעלה ביקורת על הטון העגום של הטקסט והקשר האפשרי שלו לישראל לעומת ליטא.
✳️ המשמעות והסיכום הופקו בסיוע בינה מלאכותית ומהווים פרשנות — לא עובדה מאומתת.
הסיפור מאחורי השיר — לקריאה נוספת
- משירי ארץ אהבתי – ויקיפדיה he.wikipedia.org
מילות השיר
מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה –
לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.
וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַּשָּׁנָה
וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר.
אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַוְּרָדִים פּוֹרְחִים,
וְשִׁבְעָה יָמִים הַטְּלָלִים זוֹרְחִים,
וְשִׁבְעָה יָמִים חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים,
וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹב
וְנוֹשְׂאִים חִוְּרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב,
וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים.
מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה,
לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.
רַק שִׁבְעָה יָמִים חַגִּים בַּשָּׁנָה
וְעָמָל וְרָעָב כָּל הַיֶּתֶר.
אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַנֵּרוֹת בְּרוּכִים
וְשִׁבְעָה יָמִים שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים,
וְשִׁבְעָה יָמִים הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים,
וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה,
וּבָנַיִךְ בְּנוֹתַיִךְ חָתָן כַּלָּה,
וְכָל קַבְּצָנַיִךְ אַחִים.
עֲלוּבָה שֶׁלִּי, אֶבְיוֹנָה וּמָרָה,
לַמֶּלֶךְ אֵין בַּיִת, לַמַּלְכָּה אֵין כֶּתֶר –
רַק אַחַת בָּעוֹלָם אֶת שִׁבְחֵךְ אָמְרָה
וּגְנוּתֵךְ חֶרְפָּתֵךְ כָּל הַיֶּתֶר.
וְעַל כֵּן אֵלֵךְ לְכָל רְחוֹב וּפִנָּה,
לְכָל שׁוּק וְחָצֵר וְסִמְטָה וְגִנָּה,
מֵחֻרְבָּן חוֹמוֹתַיִךְ כָּל אֶבֶן קְטַנָּה –
אֲלַקֵּט וְאֶשְׁמֹר לְמַזְכֶּרֶת.
וּמֵעִיר לְעִיר, מִמְּדִינָה לִמְדִינָה
אָנוּדָה עִם שִׁיר וְתֵבַת נְגִינָה
לְתַנּוֹת דַּלּוּתֵךְ הַזּוֹהֶרֶת.
לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.
וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַּשָּׁנָה
וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר.
אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַוְּרָדִים פּוֹרְחִים,
וְשִׁבְעָה יָמִים הַטְּלָלִים זוֹרְחִים,
וְשִׁבְעָה יָמִים חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים,
וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹב
וְנוֹשְׂאִים חִוְּרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב,
וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים.
מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה,
לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.
רַק שִׁבְעָה יָמִים חַגִּים בַּשָּׁנָה
וְעָמָל וְרָעָב כָּל הַיֶּתֶר.
אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַנֵּרוֹת בְּרוּכִים
וְשִׁבְעָה יָמִים שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים,
וְשִׁבְעָה יָמִים הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים,
וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה,
וּבָנַיִךְ בְּנוֹתַיִךְ חָתָן כַּלָּה,
וְכָל קַבְּצָנַיִךְ אַחִים.
עֲלוּבָה שֶׁלִּי, אֶבְיוֹנָה וּמָרָה,
לַמֶּלֶךְ אֵין בַּיִת, לַמַּלְכָּה אֵין כֶּתֶר –
רַק אַחַת בָּעוֹלָם אֶת שִׁבְחֵךְ אָמְרָה
וּגְנוּתֵךְ חֶרְפָּתֵךְ כָּל הַיֶּתֶר.
וְעַל כֵּן אֵלֵךְ לְכָל רְחוֹב וּפִנָּה,
לְכָל שׁוּק וְחָצֵר וְסִמְטָה וְגִנָּה,
מֵחֻרְבָּן חוֹמוֹתַיִךְ כָּל אֶבֶן קְטַנָּה –
אֲלַקֵּט וְאֶשְׁמֹר לְמַזְכֶּרֶת.
וּמֵעִיר לְעִיר, מִמְּדִינָה לִמְדִינָה
אָנוּדָה עִם שִׁיר וְתֵבַת נְגִינָה
לְתַנּוֹת דַּלּוּתֵךְ הַזּוֹהֶרֶת.
להאזנה ולצפייה
עוד על השיר
ב-1951 שלחה לאה גולדברג לאברהם שלונסקי את מחזור השירים "משירי ארץ אהבתי" והוא פרסם אותם בכתב העת "אורלוגין". השיר הראשון במחזור הוא "מכורה שלי".~לאה גולדברג העבירה את שנות חייה הראשונות בעיר קוֹבנה. בימי מלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי ליטא אל פנים רוסיה ולאה גולדברג ומשפחתה נדדו מעיר לעיר. ליטא היא ככל הנראה הארץ הגשומה שאליה מתייחסת גולדברג בשיר. רמז לכך אפשר למצוא ברשימה שכתבה ביומנה ב-1929: "פני כולם מועדים לחוץ לארץ. יש תקוות. ואני? החיים ריקים עד אין סוף. מאה ושישים יום בשנה יורד גשם בליטא. וסערות גדולות אין כאן".~טובה הראל כתבה שהשיר הוא גילוי הלב של לאה גולדברג על שנות הזוועה באירופה. היא טוענת שהשיר הוא גל-עד לארץ אהבתה של גולדברג. יש הטוענים שהשיר מתייחס דווקא לארץ ישראל, ואולם כמה חוקרים אומרים שהשיר לא נכתב על ארץ מסוימת, אלא מתאר הלך-נפש.~בשנת 1970 ביקשה חוה אלברשטיין מדפנה אילת להלחין את השיר והוא נעשה לשיר הנושא של אלבומה. אלברשטיין סיפרה בראיון: "במידה מסוימת זה השיר האישי ביותר ששרתי אי פעם. מהרגע הראשון שקראתי אותו ידעתי שזה השיר שלי, של חיי, של הביוגרפיה שלי – עבר, הווה וגם עתיד. יש משהו עדין וצנוע ולא מתייהר בשיר הזה".~בשנת 2018, בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, ביצעה שרית חדד את השיר בטקס הדלקת המשואות. הועלתה על כך ביקורת לאור העובדה שהשיר ככל הנראה מדבר על ליטא וכי גם אם מקבלים את הטענה שהוא מתייחס לארץ ישראל - התיאור בו עצוב ועגום מאד.
