משמעות השיר
השיר "לילה לילה" נכתב ב‑1946 (מילים של חַיִּם חֶפֶר, לחן של מוֹשֶׁה וִילֶנְסְקִי) ובוצע לראשונה ב‑1948 על ידי שושנה דמארי בתיאטרון "לי לה לו". המילים מציגות לילה של רוח וצלילים, עם דימויים של שלושה פרשים, אובדן וגעגועים, ומביעות תחושת חוסר‑שקט ותקווה לשוב הביתה.
ב‑1946 נכתבו המילים של "לילה לילה" על ידי המשורר חַיִּם חֶפֶר, והלחן הותאם למוזיקה של מוֹשֶׁה וִילֶנְסְקִי. השיר הוצג לראשונה בשנת 1948 בביצועה של שושנה דמארי בתיאטרון "לי לה לו" והפך לאחת המנגינות המזוהות עם התקופה של ראשית המדינה. במילותיו חוזרים הפזמון "לילה, לילה" והקריאה ל"נומי, נומי" לצד תיאורים של רוח, כוכבים, שלושה פרשים – אחד טרף, השני מת בחרב והשלישי נותר בלתי‑זכור – שמדגישים תחושת האבל והחיפוש אחרי שם שאבד. בגרסה המקורית הבית הרביעי מסתיים ב‑"הרוח עוברת" בעוד שבגרסאות מאוחרות יותר מופיע "הרוח גוברת"; הבית הרביעי לרוב אינו מושר היום.
✳️ המשמעות והסיכום הופקו בסיוע בינה מלאכותית ומהווים פרשנות — לא עובדה מאומתת.
הסיפור מאחורי השיר — לקריאה נוספת
- לילה לילה – ויקיפדיה he.wikipedia.org
מילות השיר
לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ עוֹבֶרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, כּוֹכָב מְזַמֵּר,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
לַיְלָה לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
לַיְלָה, לַיְלָה, עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, רָכְבוּ חֲמוּשִׁים,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
לַיְלָה, לַיְלָה, אֶחָד הָיָה טֶרֶף,
לַיְלָה, לַיְלָה, שֵׁנִי מֵת בַּחֶרֶב,
לַיְלָה, לַיְלָה, וְזֶה שֶׁנּוֹתַר,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ גּוֹבֶרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, רַק אַתְּ מְחַכָּה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
לַיְלָה לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, כּוֹכָב מְזַמֵּר,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
לַיְלָה לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
לַיְלָה, לַיְלָה, עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, רָכְבוּ חֲמוּשִׁים,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
לַיְלָה, לַיְלָה, אֶחָד הָיָה טֶרֶף,
לַיְלָה, לַיְלָה, שֵׁנִי מֵת בַּחֶרֶב,
לַיְלָה, לַיְלָה, וְזֶה שֶׁנּוֹתַר,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ גּוֹבֶרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, רַק אַתְּ מְחַכָּה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
לַיְלָה, לַיְלָה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
להאזנה ולצפייה
עוד על השיר
השיר נכתב והולחן בשנת 1946, אך בוצע לראשונה בשנת 1948 על ידי שושנה דמארי, בתיאטרון לי לה לו. בנוסח המקורי של השיר, בבית הראשון מופיעות המילים "הרוח גוברת", ואילו בבית הרביעי והאחרון המלים הן "הרוח עוברת", אך קיימת גם טיוטה של זעירא בה המילה "עוברת" רשומה בשני הבתים. הבית הרביעי בדרך כלל לא הושר, והוא אינו מוכר לרוב הציבור היום. (מקור המידע: אתר עונג שבת).
