זמר מפוחית

יש בתי יין וטברנות וקובות יש
בסן פרנציסקו, במרסיי וסן מלו
נשים שחורות יש, צהובות יש, אדומות יש
וגם אפשר להתאהב בן, למה לא?
אבל אני על אף כל אלה, חי שמיים
אני קשור אל איזו תנובה מרופטת
ואם בוכה המפוחית על הברכיים,
ואם נמאסתי על עצמי - זה לא מיין.
זה רק בגלל איזו מריימה מזופתת

אל תקלל, אמור פשוט שכבר נמאסתי
ומי בכלל מחזיק אותך פה, לא אני
אל תסתכל בי כמסכן, זרוק את המסטיק
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני.
שכבר אראה אותך בחוץ, הרם רגליים
נשים שחורות יש, אדומות יש, בלונד פלטינה
תבחר אחת מכל סוג, אפילו שתיים
עכשיו גם לי דבר מה נוזל על הלחיים
מן העשן או מן הפלפל שבטחינה

באהבה זה משנה, תשמע ממני
אם זה נדבק, זה לא מרפה, זה כבר איתך
אתה יכול מדעתי להוציאני
אך לא תוכל להוציאני מדעתך
הלב אומר - חסל, נגמר, הכל שכוח
הכל עבר, אין אהבה ואין ספחת
אבל פתאום מאיזה צליל או איזו רוח
זה שוב מכה בך, אין שום דבר בטוח
ואז עומד אתה וכך אומר בפחד

מחר נלך ונתחתן, סוף לויכוח
חשוב היטב עד שתגיע לחופה
האהבה היא תוך תוכו של התפוח
אבל בנישואין לוקחים את הקליפה
מן הקליפה הזאת אני אברח הימה
אמר - חסל, נגמר, היא תמה ונשלמה
ובספינה הנמה מול חופי פנמה
תראי תמונה לחברך: זו שמה מריימה
אצלי בלב היא כל הזמן החארמה.