עטיפת השיר נאום תשובה לרב חובל איטלקי

נאום תשובה לרב חובל איטלקי

בביצוע Lehakat HaNachal · מילים: נתן אלתרמן
המהות במילה אחתאומץ
ובשתי מיליםאומץ משותף

משמעות השיר

השיר נכתב על ידי נתן אלתרמן בעקבות טבילה של האונייה "חנה סנש" בחוף נהריה ב‑1946, ומזכיר את האובדן, הגבורה והזיכרון של המעפילים, תוך קריאה לחיים חדשים ולפגישות חוזרות.

נתן אלתרמן חיבר את "נאום תשובה לרב‑חובלים איטלקי" כחלק מהטור השביעי שלו בעיתון "דבר", לאחר שטבילה של האונייה "חנה סנש" בחוף נהריה ב‑1 בינואר 1946 גרמה למותם של 252 מעפילים. השיר פורסם שבועיים לאחר האירוע, והפך להנצחת זיכרון הנופלים ולקריאה לחיים חדשים, כאשר המילים מתארות עננים, רוח, קפיטנים, ספינות קטנות והבטחה לשוב ולהיפגש על המים. בשנת 1972 יאיר רוזנבלום הלחין את השיר לתוכנית של להקת הנח"ל "הפלנ"חניק", והביצועים של גידי גוב, אפרים שמיר וראובן גבירץ הפכו אותו לסמל של גבורה, תקווה וזיכרון של דור המהגר הראשון.
✳️ המשמעות והסיכום הופקו בסיוע בינה מלאכותית ומהווים פרשנות — לא עובדה מאומתת.

הסיפור מאחורי השיר — לקריאה נוספת

מילות השיר

עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן.
הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!
נָרִים כּוֹס, קַפִּיטָן, שֶׁל בְּרָכָה, קַפִּיטָן.
עוֹד נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ עַל הַמַּיִם.

אַלְמוֹנִית, קַפִּיטָן, הִיא הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת,
וּבַלּוֹיְדִים אֵינָהּ מְפֻרְסֶמֶת.
אַךְ אִם אֵין הִיא כַּיּוֹם רְשׁוּמָה בַּמַּפּוֹת,
בַּהִיסְטוֹרְיָה אוּלַי הִיא נִרְשֶׁמֶת.

עַל הַצִּי הַלָּזֶה, הָאָפֹר, הַקָּטָן,
יְסֻפַּר עוֹד בְּשִׁיר וְרוֹמַנִים.
יִתָּכֵן כִּי בְּךָ, קַפִּיטָן, קַפִּיטָן
יְקַנְּאוּ עוֹד הַרְבֵּה קַפִּיטָנִים.

אֶת עֲמַל בַּחוּרֵינוּ סוֹד-לֵיל יַעֲטֹף,
אַךְ עָלָיו נְבָרֵךְ כְּעַל לֶחֶם.
הֵן רָאִיתָ כֵּיצַד מִסְּפִינוֹת אֶל הַחוֹף
הֵם נוֹשְׂאִים אֶת עַמָּם עֲלֵי שֶׁכֶם.

לְחַיֵּי זֶה הַלַּיְלָה הַקַּר וְאֵיתָן!
לְחַיֵּי הַסִּכּוּן וְהַפֶּרֶךְ!
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנּוֹת, קַפִּיטָן!
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ.

וּלְחַיֵּי בַּחוּרִים שֶׁקִּבְּלוּ הַפִּקּוּד
וּבָאֹפֶל כִּוְּנוּ אֶת הַשַּׁיִט,
לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן, לַמָּקוֹם הַיָּעוּד,
בְּלִי מַצְפֵּן וּמַפָּה, בְּלֵיל צַיִד.

גַּם בָּהֶם יְסֻפַּר עוֹד סִפּוּר מְסֻיָּם,
כִּי רוֹאִים גַּלֵּי-יָם וְרָקִיעַ
אֵיךְ עוֹמְדִים הֵם בִּקרב-טְרָפַלְגָּר שֶׁל הָעָם
עַל סְפִינָה בּוֹדְדָה – שֶׁתַּבְקִיעַ!

עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן.
הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית, חֵי שָׁמַיִם!
נָרִים כּוֹס, קַפִּיטָן, שֶׁל בְּרָכָה, קַפִּיטָן.
עוֹד נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ עַל הַמַּיִם.

יוֹם יָבוֹא – וְאַתָּה בְּזָוִית שֶׁל פֻּנְדָּק
תֵּשֵׁב, סָב, עַל בַּקְבּוּק שֶׁל קִיאַנְטִי.
וּתְחַיֵּךְ וְתִירַק חֲתִיכָה שֶׁל טַבָּק
וְתֹאמַר – כֵּן, חֶבְרַיָּה, זָקַנְתִּי.

כֵּן, רָאִיתִי רַבּוֹת בָּעוֹלָם הֶעָגֹל,
אַךְ אֶזְכֹּר עוֹד, חֵי סַנְטָה מָרִיָּה,
אֵיךְ נִרְטַבְתִּי בַּחֹשֶׁךְ כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל,
אוֹתוֹ לַיְלָה עַל חוֹף נַהֲרִיָּה.

וּנְסַפֵּר לְךָ אָז כִּי פְּתוּחִים הַשְּׁעָרִים.
כְּבָר מִזְּמַן נִפְתְּחוּ, חֵי שָׁמַיִם!
וּפָתְחָה אוֹתָם זוֹ חֲבוּרַת הַנְּעָרִים
שֶׁעָמְדָה אוֹתוֹ לַיְלָה בַּמַּיִם.

אָז תִּצְחַק: לֹא עָזְרוּ אֳנִיּוֹת-הַמַּשְׁחִית,
לֹא הִשְׁפִּיעַ הָרַדָּאר אֲפִלּוּ!
וּתְסַיֵּם אֶת פְּסוּקְךָ בִּקְלָלָה אִיטַלְקִית...
וְחוּצוֹת הַנָּמָל יַאֲפִילוּ.

כָּךְ יִהְיֶה! וְלָכֵן, אֶל מוּל רוּחַ אֵיתָן –
לְחַיֵּי הַסִּכּוּן וְהַפֶּרֶךְ!
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנּוֹת, קַפִּיטָן!
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ!

להאזנה ולצפייה

עוד על השיר

"נתן אלתרמן כתב את השיר במסגרת "הטור השביעי" שלו בעיתון "דבר", בעקבות נחיתתה של האונייה "חנה סנש" בחוף נהריה ב-1.1.1946, כשעל סיפונה 252 מעפילים. השיר פורסם בעיתון כעבור שבועיים, ויאיר הלחין אותו לתוכניתה של להקת הנח"ל "הפלנ"חניק", שהועלתה ב-1972 לציון 30 שנה להקמת הפלמ"ח. הסולנים בשיר הם גידי גוב, אפרים שמיר וראובן גבירץ." (מתוך הספר "תמיד עולה המנגינה: משירי יאיר רוזנבלום", 2013)

עוד שירים שכתב/ה נתן אלתרמן