מחר הוא יחזור

„מחר הוא יחזור” נכתב על ידי דני רובס לזכרו של אחיו יואב, חייל שנפטר מסרטן במהלך מלחמת לבנון הראשונה. במקור השיר נועד לביצוע של להקות צבאיות, אך שני שנים לאחר הקלטתו על ידי פיקוד מרכז, רובס הקליט אותו באלבומו השני "פנים ושמות" (1987) והפך אותו ללהיט משמעותי. המילים מציגות חייל במצב של המתנה – שוכב בשק השינה, שומע את השקט של הבוקר, חולם על היום בו יחזור הביתה, ומעבירות תחושת ציפייה, כאב ותקווה.

במהלך השנים השיר נחשב לאחד משירי יום הזיכרון לחללי צה"ל, והוא מבוצע לעיתים קרובות ללא ליווי כלי נגינה או מיקרופון, מה שמדגיש את הצעקה הפנימית והכאב המוחצן שמביע רובס בביצועו.

"מחר הוא יחזור" הוא פזמון שהוקלט לראשונה לאלבום "בשערייך יריחו" של להקת פיקוד מרכז שיצא בשנת 1985 והתפרסם יותר בביצועו של דני רובס עצמו באלבומו השני של שיצא בשנת 1987 ונקרא "פנים ושמות". זה היה אלבומו המצליח ביותר של רובס וזה שהזניק את הקריירה המוזיקלית שלו לאחר הכישלון היחסי של אלבומו הראשון "מסגרות". השיר "מחר הוא יחזור" הוא אחד משני שירים (יחד עם "מכתב קטן") שנכתבו לזכרו של אחיו יואב שנפטר מסרטן בהיותו חייל בתקופת מלחמת לבנון הראשונה.~רובס חש בהתחלה ששני השירים הם אישיים מדי ולכן מסר את שניהם ללהקות הצבאיות לביצוע. רק שנתיים לאחר הביצוע של לקהת פיקוד מרכז, החליט רובס להקליט את השיר לאלבומו "פנים ושמות" והשיר הפך ללהיט ענק. על אף שהשיר נכתב על חייל שנפטר ממחלה השיר משוייך לרוב לשירי יום הזיכרון לחללי צה"ל.~השיר מספר על מסע צבאי ועל החייל שחושב על הרגע בו יגיע הביתה. ביום הזיכרון 1993 רובס ביצע את השיר בטלוויזיה החינוכית בביצוע א-קפלה (ללא ליווי מוזיקלי). מאז לרוב הוא מבצע כך את השיר בהופעות, ללא ליווי כלי נגינה ולרוב גם ללא מיקרופון.~רובס סיפר: "השיר בעצם מתאר את הסיפור של יואב שוכב בשק השינה שלו, ממתין ליום המחרת בו הוא יחזור הביתה. לקח לי שנים להקליט אותו באלבום, וגם כשהקלטתי אותו עשיתי את זה בביצוע מוחצן נורא. היום אני שר אותו בהופעות ללא מיקרופון אפילו, כי יש לו איזו צעקה אל הטבע, סוג של קריאה. אני חושב שאחד הדברים הכי פחות מוערכים זה כאב מוחצן. יש משהו בצעקה העצומה הזו שמגיעה אחרי, שמשחררת משהו בפנים ומאפשרת למשהו לצאת החוצה".