עטיפת השיר בכל זאת יש בה משהו

בכל זאת יש בה משהו

בביצוע HaGevatron · מילים: נתן אלתרמן
המהות במילה אחתהערכה
ובשתי מיליםהכרת ערך

משמעות השיר

השיר מתאר באירוניה את חסרונותיה של האישה, האהבה, תל אביב והמדינה הצעירה, אך מדגיש שלמרות כל זאת יש בהן משהו שמושך ומיוחד.

בכל זאת יש בה משהו נכתב על ידי נתן אלתרמן והולחן על ידי משה וילנסקי בשנת 1946 לתכנית "בבקשה לשבת" שהוקרנה בתיאטרון הסאטירי "לי‑לה‑לו". השיר בוצע במקור על ידי הזמרת ז'ני לוביץ', מהגרת פולנית שהגיעה לישראל ב‑1944, והיה חלק ממחזה שמזכיר את המוזיקה של מחזות זמר ברודווי של התקופה, כולל השפעות של ג'ורג' גרשוין. ארבעת הבתים מתארים באירוניה את חסרונותיה של האישה, האהבה, העיר תל אביב והמדינה העברית המתהווה, בעוד שהפזמון החוזר מבטיח כי, על‑פי כל החסרונות, עדיין קיים "משהו" שמקנה להן חן וייחוד. המסר המרכזי של השיר הוא קבלה של חוסר המושלמות יחד עם תחושת תקווה והערכה למהות הפנימית שמאחורי כל חיסרון.
✳️ המשמעות והסיכום הופקו בסיוע בינה מלאכותית ומהווים פרשנות — לא עובדה מאומתת.

הסיפור מאחורי השיר — לקריאה נוספת

מילות השיר

אִם לַסָּלוֹן נִכְנֶסֶת פֶּתַע
אִשָּׁה יָפָה... אֲבָל מַמָּשׁ,
הַמִּפְלָצוֹת זוֹקְפוֹת לוֹרְנֶטָה
וְלוֹחֲשׁוֹת כְּמוֹ נָחָשׁ:

אוֹמְרִים שֶׁהִיא יָפָה. - יָפָה הִיא?
- בְּעֶצֶם שׁוּם דָּבָר. כָּךְ סְתָם,
דֵּי נֶחְמָדָה. - מָה? נֶחְמָדָה הִיא?
- לֹא, אֵין בָּהּ כְּלוּם... אַף כִּי אָמְנָם...
בְּכָל זֹאת יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ,
כֵּן, יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ,
לֹא טוֹב שֶׁהוּא, לֹא רַע שֶׁהוּא,
אֲבָל כַּיּוֹם זֶה מַשֶּׁהוּ.
אַפָּהּ הוּא קְצָת גָּדוֹל שֶׁהוּא,
וְהִלּוּכָהּ קְצָת זוֹל שֶׁהוּא,
אַךְ אֵיזֶה גֶּבֶר כָּלְשֶׁהוּ
יָכוֹל אֶת זֶה לִסְבֹּל שֶׁהוּא.
וְאֵיזֶה כְּסִיל אַחֲרוֹן שֶׁהוּא
בְּאֵיזֶה שִׁגָּעוֹן שֶׁהוּא
יָכוֹל לִמְצֹא עוֹד אֵיכְשֶׁהוּ
גַּם בָּהּ דְּבַר-מָה מוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא.
לֹא, אֵין בָּה כָּל מַמָּשׁ שֶׁהוּא,
וּבְכָל זֹאת, יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ...
וּבְכָל זֹאת, יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ,
כֵּן, מַשֶּׁהוּ בָּהּ יֵשׁ!

דּוֹרוֹת שְׁלֵמִים חָשְׁבוּ אֵי פַעַם:
הָאַהֲבָה הִיא הָעִקָּר.
בָּא זְמַן חָדָשׁ, הֻחְלַף הַטַּעַם,
הַגִּידוּ דַּי, זֶה מְיֻתָּר!

הָאַהֲבָה הִיא רַק שַׁרְשֶׁרֶת,
מִשְׁפָּט קָדוּם וְשֶׁקֶר מַר.
- נָכוֹן מְאוֹד. הִיא מְיֻתֶּרֶת
וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, אֲבָל, מוּזָר...
בְּכָל זֹאת יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ,
כֵּן, יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ...
אוֹ טוֹב שֶׁהוּא, אוֹ רַע שֶׁהוּא...
אַךְ זֶה בְּכָל-זֹאת מַשֶּׁהוּ.
וְיַחַד עִם הַמַּשֶּׁהוּ
נָחוּץ רַק אֵיזֶה מִישֶׁהוּ,
שֶׁלֹּא יִהְיֶה שֶׁל מִישֶׁהוּ
אֶלָּא כֻּלּוֹ שֶׁלִּי שֶׁהוּא.
כִּי יֵשׁ בָּזֶה מִין סוֹד שֶׁהוּא,
וְאֵיזֶה עוֹד וְעוֹד שֶׁהוּא,
שֶׁכָּךְ, בְּלִי כָּל יְסוֹד שֶׁהוּא,
מַתְחִיל הַלֵּב לִרְקֹד שֶׁהוּא.
לֹא, אֵין פֹּה כָּל מַמָּשׁ שֶׁהוּא,
אַךְ זֶה בְכָל זֹאת מַשֶּׁהוּ...
אַךְ בְכָל זֹאת יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ
כֵּן, מַשֶּׁהוּ בָּהּ יֵשׁ!

אוֹמְרִים אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם:
כֵּן, תֵּל אָבִיב, זֶה סְתָם גַּלְגַּל...
אֵין פְּרוֹפֶסוֹרִים בָּהּ כְּזַיִת
וּנְבִיאִים אֵין בָּהּ בִּכְלָל.

הִיסְטוֹרְיָה אֵין בָּהּ אַף כַּזֶּרֶת.
אֵין רְצִינוּת בָּהּ. אֵין מִשְׁקָל.
נָכוֹן מְאוֹד, אָדוֹן וּגְבֶרֶת,
לֹא, אֵין בָּהּ כְּלוּם... לֹא כְלוּם... אֲבָל...
בְּכָל זֹאת יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ,
כֵּן, יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ...
שֶׁכְּלָל עוֹד לֹא הָיָה שֶׁהוּא
וְהוּא כֻּלּוֹ שֶׁלָּה שֶׁהוּא.
כִּי יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה זִיק שֶׁהוּא,
שֶׁכְּלָל הוּא לֹא מַזִּיק שֶׁהוּא.
וְיֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה חֵן שֶׁהוּא,
שֶׁלְּאַחֶרֶת אֵין שֶׁהוּא...
כָּל צַר וּמַעֲצוֹר שֶׁהוּא
אוֹתָהּ לֹא יַעֲצֹר שֶׁהוּא,
כִּי אֵין כָּל פַּחַד. אֵיכְשֶׁהוּ
אֶצְלָהּ זֶה כְּבָר יֵלֵךְ שֶׁהוּא.
לֹא, אֵין בָּה כָּל מַמָּשׁ שֶׁהוּא...
וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ...
וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ
כֵּן, מַשֶּׁהוּ בָּהּ יֵשׁ!

להאזנה ולצפייה

עוד על השיר

השיר הולחן ע"י משה וילנסקי לתכנית "בבקשה לשבת", שהועלתה לראשונה ב-14/09/1946 בתאטרון הסאטירי "לי-לה-לו". השיר הולחן ב1946 עבור הזמרת ז'ני לוביץ', מהגרת שהגיעה מפולין ב1944 ונתפסה כמרלין דיטריך של ארץ ישראל. בשיר ארבעה בתים וכל אחד מתאר בטון אירוני את חסרונותיהן של נשים, אהבה, העיר תל אביב, והמדינה העברית שבדרך. הפזמון בנימה חיובית, מבטיח כי "בכל זאת יש בהן משהו" למרות כל חסרונותיהן. הלחן של וילנסקי קיבל את השראתו ממחזות הזמר של ברודווי של התקופה. ומזכיר בפזמונו הסוינגי ובסולם המינור שבו נכתב את המוסיקה של ג'ורג' גרשוין. (מתוך אדוין סרוסי ומוטי רגב, מוסיקה פופולרית ותרבות בישראל, עמ' 105).

עוד שירים שכתב/ה נתן אלתרמן