ליל חניה

השיר נכתב על ידי נתן אלתרמן ופורסם לראשונה בספרו "עיר היונה" (1957). הוא נובע מחוויותיו של אלתרמן במלחמת השחרור, ומתאר את "ליל חניה" – הלילה שבו החיילים מחכים לפני הקרב, מרגישים את המתח של המלאכה והאיום, ובו זמנית מתמודדים עם מחשבות על אהבה, חובה וגורל. בתמונותיו, השדה מתפרש כמחנה שמזין דם האדם, והקול של השיר מדבר ללא מורך לב, משקף את האמת הקשה של המלחמה ואת הצורך לשמר את הזיכרון של דור שלם.

בשנת 1993, במטרה לציין את חצי היובל למדינה, יאיר רוזנבלום קיבל את השיר מהפזמונאי יהורם גאון. למרות שהפגישה עם גאון לא התרחשה, רוזנבלום חיבר הלחן במהלך הלילה והרכיב להקלטה שלושה מוזיקאים צעירים – חנן יובל, ירדנה ארזי ואפרים שמיר – יחד עם שלישיית "אף אוזן גרון". השיר הוצג בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה, וקיבל תהודה רחבה בזכות השילוב של המילים העמוקות של אלתרמן עם הלחן המרגש, שהדגישו את תחושת המתח והזיכרון של הלילה לפני הקרב.

נתן אלתרמן פרסם את השיר בספרו "עיר היונה", שיצא ב-1957. השיר נכתב על מלחמת השחרור. אלתרמן מדגיש שבמלחמת העצמאות הייתה המלחמה נשגבת שבעתיים – "ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח בבניינה של ממלכה". ~ב-1973 הלחין אותו יאיר לפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ג, שעמד בסימן חצי יובל למדינה. הלחן נולד לאחר שיהורם גאון התקשר אליו ושאל אותו אם יש לו במקרה שיר מוכן עבורו לפסטיבל. ליאיר אמנם לא היה שיר כזה אבל ספרו של אלתרמן "עיר היונה" היה מונח על יד הטלפון. יאיר עלעל בו במהירות ואמר ליהורם שיש לו שיר מוכן עבורו ואף נקב בשמו של השיר - "ליל חניה". השניים קבעו להיפגש למחרת בבוקר בביתו של יאיר כדי שיהורם יוכל להתרשם מהשיר. יאיר עבד כל הלילה על הלחנת שירו המורכב של אלתרמן, אבל יהורם גאון לא הגיע אליו למחרת וגם לא בימים שלאחר מכן. כשהבין שלא יהיה זה גאון שיבצע את השיר, רוזנבלום פנה לכיוון ההפוך. הוא איתר שלושה צעירים מבני טיפוחיו בלהקת הנח"ל (שהוא היה המנהל המוזיקלי שלה) – חנן יובל, ושניים שרק השתחררו מהלהקה – ירדנה ארזי ואפרים שמיר – והרכיב אותם אד-הוק יחד לבצע את השיר (בליווי ווקאלי של שלישיית אף אוזן גרון) בפסטיבל הזמר.