לילה חניה

הפואמה «לילה חניה», שפורסמה ב‑1957 בספרו של נתן אלתרמן «עיר היונה», נכתבה על רקע מלחמת השחרור (מלחמת העצמאות). אלתרמן מציג לילה כמרחב חניה של חיי היום‑יום, שבו המלחמה מתפרצת במפתיע, משחזרת תמונות של שדה קטל, מחנות דם, סיסמאות חסרות משמעות וחיפוש אחרי אהבה, חובה וקרב. השיר משקף את המורכבות האנושית של המלחמה – הפחד, האבדן והקיום לצד תקווה לשוב לשגרה.
ב‑1973, בעקבות פנייה של יהורם גאון, יאיר רוזנבלום הלחן את השיר והקפיץ אותו לבמה של פסטיבל הזמר והפזמון תשל"ג. בשל העדרו של גאון, רוזנבלום ארגן שלושה זמרים צעירים – חנן יובל, ירדנה ארזי ואפרים שמיר – שהציגו את השיר בליווי של שלישיית «אף‑אוזן‑גרון», והפכו אותו לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי של דור המלחמה והקמת המדינה.

נתן אלתרמן פרסם את השיר בספרו "עיר היונה", שיצא ב-1957. השיר נכתב על מלחמת השחרור. אלתרמן מדגיש שבמלחמת העצמאות הייתה המלחמה נשגבת שבעתיים – "ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח בבניינה של ממלכה". ~ב-1973 הלחין אותו יאיר לפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ג, שעמד בסימן חצי יובל למדינה. הלחן נולד לאחר שיהורם גאון התקשר אליו ושאל אותו אם יש לו במקרה שיר מוכן עבורו לפסטיבל. ליאיר אמנם לא היה שיר כזה אבל ספרו של אלתרמן "עיר היונה" היה מונח על יד הטלפון. יאיר עלעל בו במהירות ואמר ליהורם שיש לו שיר מוכן עבורו ואף נקב בשמו של השיר - "ליל חניה". השניים קבעו להיפגש למחרת בבוקר בביתו של יאיר כדי שיהורם יוכל להתרשם מהשיר. יאיר עבד כל הלילה על הלחנת שירו המורכב של אלתרמן, אבל יהורם גאון לא הגיע אליו למחרת וגם לא בימים שלאחר מכן. כשהבין שלא יהיה זה גאון שיבצע את השיר, רוזנבלום פנה לכיוון ההפוך. הוא איתר שלושה צעירים מבני טיפוחיו בלהקת הנח"ל (שהוא היה המנהל המוזיקלי שלה) – חנן יובל, ושניים שרק השתחררו מהלהקה – ירדנה ארזי ואפרים שמיר – והרכיב אותם אד-הוק יחד לבצע את השיר (בליווי ווקאלי של שלישיית אף אוזן גרון) בפסטיבל הזמר.